<h1>הפרדס לרש"י ליקוטים</h1>
<h2>דף יב:</h2>
והמלך המשפט שהוקשה בה שהיה לנו לומר מלך המשפט. גם אני הקשיתי בה שנים רבות ואומר לי לפי שהגאונים לפי מרוצתם שנו בגרסתם המלך הגדול וגם המלך המשפט. אך שלא לשנות מנהג הראשוני' יש לנו לסמוך על כמה מקראות שדברו בלשון הזה. בספר יהושע ויהי בנסוע העם מאהליהם וגו' נשאי הארון הברי' ואין לנו לומר שהארון שמו הברית אלא הלוחות כמו שקורהו בכמה מקומות ארון הברית הארון העדות. ובספר מלכים ויקצץ אחר את המסגרות המכונות. ובס' ירמיה וכל העמק הפגרים. יתנן חביבי אל לבו וימצא הרבה כזה.
<h2>דף טו:</h2>
וכד קרי קרית שמע מיבעי למיגז במיליה כדתנן דבעי ליתן ריוח בין הדבקים וכד מטי היום על לבבך לישתביק וחזר לומר לבבך וכל כיוצא בם וצריך להתיז בז' של למען תזכרו יפה. אמר ר' יוחנן לא שנה אדם תורה ביום אלא קרא קרית שמע שחרית וערבית ג' פעמים ביום קיים לא ימוש ספר התורה: וששאלתם מתיזין בז' שלמען תזכרו כך אמר בה טעם מר' רב האי גאון ז"ל שתז' ור' וו' שבתזכרו עולים ששי"ג מצות שבתורה והכ"ף הנשאר מתוכה (שלה לכ' דלמאן הכ') י"ח כנגד י"ח אזכרות שבקרית שמע פשו לך ב' כנגד ב' פעמים שנאמר אני ה' אלהיכם. אני שעתיד ליפרע. אני הוא שעתיד ליתן שכר. לכך תקנו להם חכמים אלו ט' תיבות שנאמר באל נאמן ברוך שם כבוד מלכותו.
<h2>דף כט.</h2>
ולמה מתפללין מעין שבע ברכות אחר תפלת ערבית של שבת מה שאין עושין (בו) [כן] ביום טוב ולא ביום אחר מפני המזיקין דזימנין דלא מצי איניש למיגמר תפלתו בהדי צבורא והולכין הצבור וגומר תפלתו של יחיד ושלטי ביה מזיקין. לפיכך תקנו חכמים מעין שבע ברכות אחר מעריב של ערב שבת. ולכך מאריכין אלהי אברהם וכו' בשביל היחיד שלא גמר תפלתו. כי בערבי שבתות ניתן רשות למזיקין להזיק כדאמר במסכת פסחים אגרת בת מחלת וכו'. ובשבת תיכף לקדיש פותחין אין כאלהינו ומי כאדונינו [ונודה לאלהינו] וברוך אלהינו ובאתה הוא אלהינו דמשמע אמן ברוך אתה אחר הקדיש.
<h2>דף לב.</h2>
ומפני מה ישתבח ט"ו תיבות כנגד ט"ו קילוסין שבירך המקום לישראל בט"ו תיבות שבברכת כהנים מן יברכך ה' וישמרך. ומה טעם קורין ואתה קדוש לאחר קריאת ב' מגילות מגלת אסתר ומגלת איכה משום דאסדר קדושה כל העולם עומד. ועוד מצינו דאסתר תקנה בתפלה למעלה אלהי אקרא יומם וגו'. וכתיב בתריה ואתה קדוש נמצא תקנה אסדר' קדושה. ועוד טעם אחר אמרו חכ' כל כנסיה שאין קורין סדר קדושה עליה הכתוב אומר צלמות ולא סדרים. ואחר קריאת איכה קורין סדר קדוש' מפני שנתחייבו שונאי ישראל כליה שעברו את התורה מאל"ף ועד תי"ו.
<h2>דף מב:</h2>
מעשה בחתן אחד שעשה אירוסין ונשואין ביחד ולאחר שקידש הביאו לו כוס לברך ברכת אירוסין וברך המברך בורא פרי הגפן וברכת אירוסין. ולאחר שבירך ברכת אירוסין שתה והביאו לו כוס אחר לברך ברכת נישואין שכח ולא אמר בורא פרי הגפן והחזירוהו ושאלנו לו מה טעם שהרי בירך מתחלה בורא פרי הגפן עם ברכת אירוסין. ואע"פ שכוס שני אינו אלא של נישואין יכול לפטור עצמו מברכה אחת של בורא פרי הגפן אע"פ ששתה בכוס ראשון של אירוסין הואיל ולא אמר בנתיים על הגפן ועל פרי הגפן מידי דהוה אשותה בסעודה שאפילו שותה עשרה כוסות אינו מברך אלא בכוס ראשון. והשיבני רבי שאני סועד דקביע סעודתיה אבל האי לא קבע דברכת אירוסין לחוד וברכת נישואין לחוד. ובנישואין הוא דתקינו רבנן שבע ברכות ובלא בורא פרי הגפן אינו אלא ששה, שהכל. יוצר האדם. אשר יצר. שוש תשיש. שמח תשמח. אשר ברא ששון. לפיכך צריך לברך בפה"ג בכוס נשואין וברכת אירוסין לחוד שמנהג זה שנהגו אירוסין ונשואין ביום אחד אינו אלא לפי שאינם רוצים לעשות סעודה לאירוסין, שאם עושין אירוסין קודם נישואין גנאי הוא לחתן ולקרוביו אם לא ירבו בסעודה ובשמחה כל היום. לפיכך יש בני אדם שעושין אירוסין ונישואין ביחד ונפטר בסעודה אחת. ולכך אמר לנו ר' שלאחר ששתה המברך בכוס ראשון של אירוסין צריך לברך בפה"ג ועל הגפן אלא מפני טורח ותמיהת בני אדם נמנעים מעשות כן.
<h2>דף נא:</h2>
טעם בשמים משום נשמה יתירה שחסר והיה למשיב נפש. וביום הכפורים ליכא יתור נשמה ולא מברכינן. ומפי הרב ר' יעקב בר יקר נאמר לי דטעם בשמים למוצאי שבת מפני ששבת שובת אור של גיהנם ואינו מסריח ומוצאי שבת חוזר ושורף ומסריח לפיכך מריח בבשמים להפיג ריח רע. אבל ביום הכפורים לא מצינו שביתת האור.
